מי כמונו יודעות, שבעידן שלנו אנחנו צריכות לייצר תוכן. כי תוכן, כבר כמעט שני עשורים הוא המלך השולט.
התוכן קובע מי מתחבר אלינו, איך אנחנו מיוצגים, את מי אנחנו מושכים ומה חושבים עלינו.
1. איך אפשר לייצר תוכן כל כך הרבה זמן ברצף מבלי לחזור על עצמנו שוב ושוב ושוב?
2. מתי מספיקים לייצר את התכנים הללו, עם כל הטרללת של השגרה והיום יום?
3. איזה סוג של תכנים מתאימים לנו, על מנת שנשמע ונראה טוב ובהתאמה למי שאנחנו?
4. איך להפוך את התוכן מסתם לרלרת ברשת למשהו אפקטיבי ויעיל שיעבוד עבורנו?
1. אפשר ורצוי למחזר תכנים ברשת.
מי שעוקב אחרינו היום, הוא לווא דווקא עקב אחרינו לפני כמה חודשים ולכן כל תוכן שנגיש לו יהיה רלוונטי עבורו, גם אם יצרנו את התוכן לפני מספר חודשים / שנים (בהנחה שהתוכן עצמו רלוונטי עדיין).
בנוסף, הקהל שעוקב אחרינו וצופה בתכנים שלנו, לעיתים קרובות זקוק לחזרתיות של התוכן/המסר העיקרי על מנת שהמסר יעבור לצד השני בצורה ברורה ומשכנעת.
החזרתיות מחזקת את המותג, ולכן אין לנו מה לחשוש מחזרתיות וממחזור של תכנים.
אפשר למחזר תכנים בצורה שונה בהתאם לרשת החברתית בה אנחנו נמצאים, קרי , במידה ובלוג הוא תוכן של טקסטים ארוכים (יחסית), נמיר את התכנים לאודיו במקרה של פודקאסט, או לסרטוני וידאו במקרה של רילס באינסטגרם. ולכן, אפשר לראות בתוכן שמש ענקית שממנה אפשר להוציא זרועות וקרניים של תכנים שחוזרים על עצמם באותה צורה או בצורה דומה.
2. יצירת תוכן לא זקוקה לרגע קריטי של השראה מהיקום. תוכן צריך טוסיק לשבת עליו.
בכל הסדנאות שאנחנו מעבירות, אנחנו מאפשרות שני חוקים קריטיים:
א. התנתקות מהטלפון ומהמסכים.
ב. 5 דקות של שקט לטובת כתיבה.
כשאנחנו מעבירות תרגיל של השראת כתיבה אנחנו מסבירות למשתתפי הסדנה שכרגע יש להם חגורת בטיחות שאותה אי אפשר לפתוח, אלא אם עברו 5 דקות של כתיבה.
אז בדקותיים הראשונות יש "מאבק" בין הראש ללב, ואנחנו שמות לב שיש כאלה שלוקח להם זמן להכנס ל"זון" של הכתיבה, אבל לאחר 2 דקות מתרחש קסם מסוים והכתיבה מתחילה להתרחש בשקט ובנועם.
בד"כ אחרי 5 דקות יש את הטיוטה הראשונה של מה שרוצים לכתוב, של המסר העיקרי, של הליבה של התוכן. ולכן, כל מה שנדרש לטובת השראת כתיבה זה לתת לעצמנו 5 דקות בלבד, של שקט ושל התכווננות למסרים שרוצים לצאת מתוכנו.
תחשבו רגע, למה תמיד השראת הכתיבה מתרחשת במקלחת או בנהיגה?
כי אנחנו לא יכולים להיות עם חסמי השראות כמו טלפונים ומחשבים ולכן השראת כתיבה מבקשת שנאפשר לעצמנו 5 דקות של שקט.
אני אוהבת להצמיד את החמש דקות הללו למקומות של "זמן מת" בד"כ כשאני מחכה לאורז שיהיה מוכן... זה 20 דקות ד"א. אז אני לא בורחת לפיסבוק או לאינסטגרם אלא נכנסת למוד של כתיבה.
אגב, אורז לא באמת נשרף אחרי 30 דקות שהוא על האש, וגם אם כן זה החלק הכי טעים. מה לעשות, יוצא לפעמים פוסטים ארוכים.
3. יצירת תוכן לא תלויה רק במסר אלא גם בסוג הפלטפורמה
אם אני ביישנית מצלמות, כנראה שוידאו יהיה פחות רלוונטי עבורי (למרות שכולםםםםםםםםםם עושים וידאו) אני צריכה למצא את הפלטפורמה שתרגיש לי בנוח לבטא את עצמי.
אם אני מצחיקה, יכול להיות שפודקאסט יהיה רלוונטי כי חשוב שישמעו את טון הדיבור שלי.
יש מצב שאני יודעת לצלם ממש יפה ומעבירה מסר בשני משפטים או בפחות, אז אינסטגרם יכולה להיות הפלטפורמה שלי. ויש כאלה שאוהבות לכתוב (היוש, אני. ) ולכן בלוג / פיסבוק/ לינדקאין יותר מתאים להן.
לא משנה איזה פלטפורמה תבחרו, מה שחשוב זה המסר, האותנטיות, החיבור לערכים, כי בבניית הפרופיל הדיגיטלי אתם הופכים למותג. בין אם התכוונתם לכך או לא.
אין לכם צורך להיות בכל הפלטפורמות, הכי חשוב זה להתחיל בפלטפורמה שמרגישה בנוח ומשם להמשיך הלאה, או להעמיק את הפלטפורמה הקיימת או להוסיף, לאחר מכן פלטפורומת מקבילות.
4. איך ליצור תוכן באופן תמידי ולא לרלרת ברשת?
אין משהו יותר מייאש מסתם תכנים. גם ליוצרי התוכן וגם לקהל. יצירת תוכן רק בשביל "להיות שם". אמנם התוכן הוא המלך אבל הערך הוא המלכה האם.
תוכן טוב הוא תוכן שמעביר הלאה מסר, שנותן ערך, שמתחבר למי שאנחנו ולקהל שלנו, תוכן שכיף לייצר, שכיף לכתוב או לצלם, תוכן שמרגיש לנו משמעותי ושכיף לנו לשתף. תוכן שאנחנו נרצה שיגיבו עליו, שישתפו ושיעשה משהו לצד השני.
בין אם יוצר התוכן הוא חדש בתחום או ותיק, התוכן תמיד צריך לענות על 2 שאלות:
יש שאלות נוספות שהתכנים צריכים לענות עליהם לטובת כתיבה אותנטית ובהשראת כתיבה ללא גבולות,
מה החזון שלי? מה מניע אותי? אילו ערכים אני רוצה להעביר? מה החוזקות שלי? מה האחרים רואים בי? אילו מילים מרגישות לי בנוח בשימוש יומיומי?
שאלות של רכיב ההנעה הפנימי שהכלי שלנו, ה mojo-types יודע לענות לך עליהן בקלות ובמהירות ולתת עוד מעבר לכך.
במידה ואת לא מכירה את הmojo-types שלך, מוזמנת לסדנת זום אתגר השראת כתיבה לקיץ שבנינו במיוחד עבורך, למתחילות בכתיבה ברשת ולמתקדמות, לאילו שאין להן זמן או שזקוקות לפוש של אנרגיה והשראה.