אתגרים, מוטיבציה ועשייה בימי חירום ומלחמה

למי שמעדיף להאזין לפרק אפשר בפודקאסט שלנו

איך נתחיל את הפוסט שלנו היום אחרי אירועי 7 באוקטובר?

פשוט נתחיל במקום שבו אנחנו נמצאות ואיך זה מתקשר לדרך של המוג'ו.
גם אנחנו נכנסו לשתיקה, לתדהמה, לתהליך של אבל, כעס, תסכול וקפיאה.
אחד הדברים שקרו לנו גרם לנו להיות לא בטוחות בידע ובאמונות שלנו, בדברים שידענו, אנחנו מבינות שאנחנו לא מבינות כלום. וזאת תחושה קשה מאוד, של ריק, של אובדן, של בלבול ותסכול.

זה גרם לנו גם לאי עשייה מחד או עשייה בהכל חוץ ממה שבאמת ידענו לעשות. ולקח לנו זמן רגע לחזור למוג'ו מתוך מקום שאנחנו מאמינות - ובזה לא התבלבלנו שזה כלי שעוזר לאנשים להתחבר לעצמם ולגלות מי הם, וככל שאנשים יותר מחוברים לעצמם הם יכולים להיות בעשייה שמשמעותית עבורם.

הסתכלות אחרת על העולם ועל הכלי של המוג'ו

הבנו שאנחנו צריכות רגע להסתכל על הכלי אחרת, לאו דווקא מהמקום של מיתוג מעסיק או "אני המותג" אלא מהמקום של הצרכים שלנו היום, לאחר התופת, לטובת חיבור עמוד השדרה מחדש.
 ביררנו עם עצמנו האם הכלי של המוג'ו יכול לעזור לנו ולאחרים טיפה להתרומם ולהכיר את עצמם מחדש, להבין אילו אתגרים עומדים בפניהם ולהתחבר למוטיבציות הפנימיות לטובת כיול מחדש, ועשייה מתוך המקום החזק הפנימי.

התקופה הזאת מאלצת אותנו להסתכל על הדברים הכי הכי כמוסים, כואבים, מאתגרים. ולכן כשאנחנו החזקנו את הכלי שלנו של המוג'ו לא הצלחנו כל כך להתרכז בהגדרת החזון או בהגדרת הערכים, וישר התחברנו למקום הקשוח שהוא האתגרים האישיים, ומשם גם נוצרו ההבנות, הבהירות, המקום שמאפשר לנו לראות את הדברים בצורה יותר מכילה, מובנת, מאפשרת. וזה יוצר הקלה. אפילו אם היא ממש קטנה ביחס למה שקורה בעולם, ההקלה הזאת משמעותית.

האתגרים האישיים שמופיעים במפת המוג'ו

אתגרים צריך לפצח. ביום יום שלנו אנחנו מאוד מעשייה, אולי אפשר לאמר אפילו במגננות, ואת האתגרים אנחנו מסווים או לא מתייחסים אליהם כי יש הרבה דברים יותר עוצמתיים. אבל, בתקופה הזאת, כשהכל בעצם נשבר, כשהכל חשוף, זאת הבמה של האתגרים שיוצאים החוצה.

 לפי יונג, שהמודל שלנו מבוסס על התיאוריה שלו. אתגרים זה היבטים שלנו באישיות שהוא קרא להם צל, זה היבטים של האישיות שיוצאים כשאנחנו במקומות לא טובים, כשאנחנו ברגעי שפל, כשאנחנו במקומות שלא נח לנו, במאבקים, באסון. הם חלק מאיתנו.

הכלי שלנו מותאם באופן אישי לכל אחד מסוגי האישיות ולכן האופן שבו אנחנו מתנהגים באתגר הוא שונה אחד מהשני בהתאם לאישיות, וזה מה שיפה בכלי, כי אי אפשר לבוא ולתת את אותה עצה לכל האנשים. דרך הכלי אנחנו יכולים להראות בדיוק מה הדרך שבה אפשר להציע לכל אחד מהמקום שבו הוא נמצא באתגר ולהבין מה מפעיל אותו.

האם הכלי של המוג'ו עובד גם בימי חירום ומלחמה?

אם הכל נשבר, היינו צריכות לבדוק האם הכלי רלוונטי ונותן מענה גם בימי חירום ומלחמה.
בדקנו את הכלי על עצמנו וראינו שהשיחה על האתגרים מאוד עזרה לנו לתת בוסט שהיינו צריכות כדי לחזור לעשייה שלנו, השיח על האתגרים היו אחרים כי המאפיינים של המוג'ו הם אחרים.
האתגר של גלית הסתובב סביב האשמה והאתגר של יונית הסתובב סביב הסחת הדעת.
וכששוחחנו על זה הבנו איפה אנחנו מבטאות את הכעס, התסכול, הקושי במרחבים של האתגר.

הידיעה הזאת,ההבנה איך הקושי בא לידי ביטוי, מורידה את הדרמה האישית, מאפשרת רגע להפסיק את האכזבה האישית או הבהלה ממה שקורה לנו עכשיו באופן אישי.

חשבנו שהצורה שבה אנחנו מתנהגות עכשיו היא ממש לא אנחנו, אבל שימת האתגרים מול העיניים גרם לנו להבין שזה כן אנחנו, פשוט זה הצל שלנו ואנחנו לא נשאר ככה לנצח, אלא זה מקום באישיות שלנו, שלא הכרנו והא זה שבא כרגע לביטוי, מה שהפחיד אותנו מאוד, אבל כששמנו לו שם, התחלנו את המקום של ההתמודדות איתו.

השימוש בחוזקות לצד האתגרים

אחרי ששמנו את הזרקור על האתגרים הללו, יכולנו להסתכל על החוזקות ולראות איך אנחנו יכולות לעזור לעצמנו, העזרה היא מאוד אינדיבידואלית ואישית לכל אחד. לאחד יעזור משהו ולשני משהו אחר, וזאת הגדולה של הכלי.

הבנו שיש לנו משהו מאוד מהיר ופשוט שיכול לעזור לארגונים ולמנהלים, למנהלות הדרכה, למנהלות משאבי אנוש, למי שמתפקד בתור נושא הדגל, המכיל, המדובב, זה שצריך להחזיק את הארגון ולייצר תפוקה ולעמוד במשימות הארגון.
והדרך לעבוד עם הכלי זה לעשות את האבחון, להבין איזה סוגי אישיות קיימים, ואז לעשות שיח אחד על אחד או בקבוצה אינטימית ולגרום לבהירות של מה שקורה לנו בראש, בלב, במח, בכללי, בפרטי, בעשייה, באי עשייה.

והשיח הזה עוזר. 

הכלי של המוג'ו מאפשר הבנה לצד שיחה אותנטית וברורה. דרך הכלי אפשר להתחבר שוב לכוחות שקיימים בנו. גם אם זה כרגע להאיר ממש ממש בקטן על הכוחות שלנו, זה כל כך הרבה בתקופה הזאת.

תעדוף משימות בשעה קשה ומאתגרת

כשאנחנו נמצאים באתגר, מאוד קשה לנו להיות במוטיבציות הרגילות שלנו, בין אם זה הסחת דעת, דכדוך, חוסר תשומת לב, אי חשק שנובעים ממאפייני האישיות שלנו.

תעדוף המשימות קשור להבנה שהמצב עכשיו מחייב עשייה קצת אחרת והסתכלות אחרת על צוות העובדים שלנו. אם עד עכשיו ידענו, או שיערנו במה כל אחד מחברי הצוות שלנו טוב, עכשיו זה פחות רלוונטי, כי כל אחד עובד מתוך הצל שלו, מתוך האתגר שלו. ואנחנו כמנהלים צריכים להבין מה האתגרים של כל אחד ואחת מהעובדים שלנו, הפן האישי המשפחתי, הקהילה נכנס מאוד חזק לעבודה, בין אם זה בני משפחה שמגויסים למלחמה או קרובי משפחה מפונים או תנאים כאלה ואחרים שנוצרו בגלל המצב. הכל משפיע על העבודה.

בימי שגרה, המנהלים מחלקים את המשימות בין חברי הצוות על פי יכולות וחוזקות, והפעם התעדוף של המשימות צריך להעשות קודם כל בקבועי זמן יותר קצרים מבשגרה, כי כל יום יש אתגר אחר להתמודד איתו, ובנוסף, לווא דווקא על פי החוזקות, אלא לאור האתגרים של כל אחד ואחד מחברי הצוות.

היציאה מהאתגרים יתאפשרו מתוך חיבור למוטיבציות שלנו שמאפשרות  לקחת משימות, שלמרות המצב יש לנו מוטיבציה פנימית לעשות אותן.

עבורנו, אחרי ההבנה אודות האתגרים והחיבור מחדש למוטיבציות יצרה לנו רגע של הנעה ועשייה של צעד אחד קטן, לעבר משהו שקשור למשימה הגדולה שלנו. משימה קטנה שמתחברת להמון משימות קטנות שיוצרות משימה אחת גדולה.

שוב ראינו שהכלי של המוג'ו מאפשר לנו להתחבר למוטיבציות הפנימיות שלנו, בצורה פשוטה וברורה ואנחנו יודעות שאם כל מנהל/ת היה יודע שמה שיש לעובדים שלו, איזה כוחות יש להם, ואם הוא יכול לחבר את העובד למשמעות של כל משימה באופן שמדבר את המוטיבציה הפנימית הם ירגישו שרואים אותם יותר נכון והמשימות הארגוניות יתקדמו.

צמיחה של העובדים ברגע של משבר מתוך החיבור לאתגרים ולחוזקות

לסיכום, הכלי של המוג'ו שוב עובד, והפעם בצורה אחרת, יותר אינטימית, הכלי יכול להזין משהו בעובד עצמו, יכול לתת לו רגע של מחשבה על עצמו לוא דווקא ממקום של פחד או אימה אלא ממקום של הבנה, של הכלה, של סלחנות מסוימת לגבי המצב שלו, ואחרי שהוא סולח לעצמו הוא מתחיל להזין את עצמו בכח הפנימי שיש בו, כי הוא נזכר מצד אחד ומצד שני המנהל יכול להאיר על הכח הזה מהצד שלו.

השיח שמתאפשר בעזרת האתגרים הוא שיח מאוד מצמיח ומאוד משמעותי גם לעובדים וגם למנהלים.

הכלי הזה מאפשר לנו לראות את הצד השני, ונותן לנו מילים להבין איך הצד השני עובד ומתנהל וזה פותח את המחשבה אודות כל חברי הצוות, זה יכול להביא בצורה כל כך מהירה מה הצד השני מרגיש ומה מפעיל אותו, שזה משהו שמאוד קשה לעשות ביום יום כי אנחנו חיים את עצמנו.

זה מעניק קבלה מאוד גדולה, הבנה מאוד גדולה שאת כולם צריך כי כל אחד מביא את המשהו הייחודי שלו, לא כקלישאה אלא כמשהו שרואים אותו בפועל, במה שהוא מחזיק, וזה מוריד את הדרמות כי אנחנו מבינים מאיפה הצד השני עובד ופועל.

איך אפשר להעביר את זה הלאה?

מי שידע עכשיו לעזור לעובדים, הוא יצור בארגון כלים כל כך חזקים למהמורות שונות שעוד יגיעו, כי העולם זז כל כך מהר, כל כך משתנה, כל כך נהיה משוגע, שהכלי הזה יעזור לעובדים, לא רק עכשיו, אלא תמיד.

אז בפועל, בנינו חוברת הדרכה עם אפשרות להשתמש בשאלון דיגיטלי שפיתחנו בכדי לקבל את המוג'ו של כל עובד ועובדת, ובאמצעות שני הדברים הללו - אבחון האישיות + חוברת ההדרכה, מנהלי משאבי אנוש / מנהלים ומנהלות בכלל יוכלו להתחיל ולפתח שיח עם העובדים לגבי האתגרים, החוזקות והמוטיבציה הפנימית.

מוזמנים לפנות אלינו בכדי שנוכל להציג את הכלי, להדריך את המנהלים / מנהלות משאבי אנוש ולצאת לדרך של בניית חוסן ארגוני לעובדים.

יש לנו כלי נהדר, במיוחד לזמנים כאלה שצריך קיצורי דרך לבהירות בכדי לקדם עשייה